גיליירמו סידס הוא אחד מהטובים, או אם תשאלו אותי, פשוט אומר נגן הסטיק הטוב בעולם. במוסיקה שלו תמצאו הכל – תשוקה, אינטלקט, וירטואוזיות, חוסר גבולות, חדשנות. אפשר לראות את הכישרון שלו בשלושת האלבומים שלו, בהופעות הסולו שלו, כמו גם בפרוייקטים הרבים שלו –
Electrik Consort, Oxygene 8, The Stick Trio, Stick Ensemble.

היום, גיליירמו יענה לא רק על השאלות שלי, אלא גם על השאלות שאתם, הקוראים שלי, שלחתם אליו.

איירין: בחרת שם די מעניין ומצחיק לפרוייקט שלך – Electrik Consort. אני מבינה למה Electrik, המוסיקה שלך באמת מלאה באנרגיה ובחשמל, אבל למה Consort?

גיליירמו סידס: Consort הוא מונח מקובל במוסיקה קלאסית. Electrik Consort הוא שילוב של היסטוריה עתיקה עם העידן המודרני. אדריאה מנגן בכלי ממש עתיק, שנקרא הרדי גרדי, והוא למד מוסיקה קלאסית. כעת, אנחנו חוקרים ביחד את עולם הלופים, עם הרדי גרדי, מלודיות, והצליל החשמלי של הסטיק.

Electrik Consort: Adrià Grandia (Hurdy Gurdy), Nan Mercader (percussion), (Guillermo Cides (Stick

איירין: בפרוייקט שלך, אתה משלב בין כלים שבמבט ראשון נראים בלתי ניתנים לשילוב: צ'פמן סטיק בן 30 שנה, זנפונה (הרדי גרדי) מימי הביניים, לופים וכלי הקשה. איך הגעת לרעיון הזה, ואיך אתה מצליח לשלב בין הכלים האלה?

גיליירמו סידס: ראיתי את ההרדי גרדי לראשונה כשהגעתי לספרד לפני שש שנים. מאז, מתרוצץ במוחי הרעיון לשלב כלים ייחודיים ומוסיקאים בעלי רקעים שונים. אני גם מנסה ליצור סגנון מוסיקלי חדש, במקום ליצור שוב את הסגנונות המוסיקליים הקיימים. אם תתבוננו בעולם, תגלו שבאופן כללי, מוסיקאים יוצרים מחדש מוסיקה קיימת, אבל זה קצת יותר קשה – ומהנה בשבילי - לנסות ליצור סגנון חדש, משהו שכשתקשיבו לו, תגידו לעצמכם "אף פעם לא שמעתי את זה קודם". כלאמר, אני רוצה לנגן מוסיקה שלא שמעתי בעבר.

הרדי גרדי

איירין: איך הקהל מגיב לפרוייקט שלך, ומה מעניין אותו יותר, הכלים המיוחדים שלך, או המוסיקה שלכם?

גיליירמו סידס: זה מטורף! אנשים מצפים לשמוע משהו. ואנחנו מנגנים דברים אחרים. למעשה, אנחנו מבצעים גירסה של Led Zeppelin, מנוגנת עם הרדי גרדי והסטיק. סתם בשביל הכיף. הלהקה נשמעת... מטורפת!

איירין: האם אתם לומדים דברים חדשים זה מזה, ומכלי הנגינה השונים, כשאתם מנגנים ביחד?

גיליירמו סידס: כן. אני לומד מהכלים האחרים. ומכלי הנגינה שלי, כשהוא מנגן יחד עם כלים אחרים (: אני מרגיש שחסר לי ידע מוסיקלי. כל המוסיקה שאני מנסה לנגן, היא פשוט דרך לנסות להתגבר על חוסר הידע שלי.

איירין: תרצה לנסות כלים נוספים בפרוייקט שלך?

גיליירמו סידס: כן. אני רוצה אנסמבל של כלים בפרוייקט שלי! אבל קשה לצאת ככה לסיבובי הופעות. מוזר להגיד את זה, אבל מוסיקאים חייבים למצוא את הדרך הטובה ביותר להיות ניידים. אחרת, יהיה קשה להביא את המוסיקה שלך לארצות אחרות.

איירין: מה זה בשבילך לנגן עם טריי גאן וג'ו מנדלסון?

גיליירמו סידס: נגן הסטיק הראשון שהכרתי היה טריי גאן. הייתי בארגנטינה כאשר King Crimson גרו שם והכינו את החומרים החדשים שלהם בשביל חזרתם לעולם המוסיקה לאחר הרבה שנות היעדרות. הוזמנתי לנגן בארוחת ערב עבור כל הצוות של King Crimson , לאחר אחת מהחזרות שלהם. שם פגשתי את טריי, ולאחר ההופעה שלי, הוא אמר לי: "אתה נגן הסטיק שאני הכי אוהב" (!!). אתם יכולים לדמיין מה זה בשביל מוסיקאי החי בארגנטינה, ורוצה להתחיל לנגן בכלי נדיר הנקרא סטיק? הייתי ממש שמח. ב-2004, הייתה לי הזדמנות נוספת לנגן עם Quodia החדשה של גאן. הוא לא שכח את הפגישה שלנו, ואמר לי "אתה עדיין נגן הסטיק האהוב עלי ביותר". מלבד מחמאות, למוסיקה שלי אין יומרות מסחריות, אתם יודעים, אני לא רוצה – אני לא יכול – ליצור להיטים. אז, תגובות כאלו הן פשוט תמריץ אישי עבורי ועבור המוסיקה שלי.

איירין: איך אתה מרגיש לקראת המפגש עם קהל הבית הארגנטיני שלך?

גיליירמו סידס: אני אוהב לשוב לארצי, ארגנטינה – חייתי בספרד שש שנים. האנשים בדרום אמריקה הם מאוד יצריים, מלאי אנרגיה. הם הולכים בהמוניהם להופעות ( The Rolling Stones הופיעו בפני שישה אצטדיונים מלאים, במהלך סיבוב ההופעות שלהם). במהלך סיבוב ההופעות הנוכחי, נגיע גם לפטגוניה, הפלא השמיני של העולם (האם ציינת שאני מארגנטינה...? הא-הא!).

איירין: השתתפת בהרבה פרוייקטים שונים, וניגנת עם הרבה מוסיקאים. מה גורם לך לבחור פרוייקט זה או אחר, ומי המוסיקאים שנהנת לנגן איתם במיוחד?

גיליירמו סידס: הפרוייקטים הם פשוט בשביל לדעת איזה דברים נוספים קיימים במוסיקה ובידע האישי שלי. אני נהנה כשאני צריך לחשוב איך להתמודד עם מצבים שונים שהמוסיקה מציעה לי, במיוחד כשאני מנגן עם כלים ואנשים שלא ניגנתי איתם בעבר. וכן, אני תמיד נהנה לנגן עם מוסיקאים נוספים, אבל האהובים עלי הם אלה המנגנים מהלב. אפשר להרגיש את זה כבר באקורדים הראשונים שהם מנגנים.

איירין: כל שלושת הדיסקים שלך שונים מאוד זה מזה בסגנונם ובגישתם, למה אנו יכולים לצפות בפעם הבאה? תוכל לחלוק עימנו כמה מהרעיונות לגבי ההקלטות העתידיות שלך?

גיליירמו סידס: האלבום הבא הוא פרוייקט עם הזמרת/שחקנית/ סטיקיסטית לינדה קושמה, והמתופף טים אלכסנדר (שהוא גם המתופף של להקתPrimus ). טים הוא ידיד ותיק של לינדה, ושלושתנו מקליטים פרוייקט שבו כולנו משתתפים בהלחנה ובעיבודים. אני מחשיב אותו כאלבום הבא שלי, כי אני כותב קטעים עבורו. הקלטות כאלו מתחילות כמשחק, אבל הן גוזלות מאיתנו הרבה אנרגיה וזמן. אנחנו מאוד מתלהבים מהעבודה הזו.

בנקודה זו, אני חייב לאמר שגם לגבי חלק מהשירים באלבומך "Live the Music" שבו ניגנו, אני מרגיש כאילו שהם שלי! האנשים הקוראים את הראיון הזה צריכים לדעת שאת אמנית מוכשרת, וממש נהניתי להיות חלק מהמוסיקה שלך.

הפסקתי להקליט את אלבומי הסולו שלי כשזיהיתי משבר בעולם חברות התקליטים. אני לא מרגיש חובה להמשיך ולהוציא אלבום בכל שנה. הכלי שלי הוא יוצא דופן, אז למה שההסטוריה שלי לא תהיה כזו? כשהבנתי שעתיד המוסיקה הוא בהופעות חיות – ולא בדיסקים, התחלתי עם כל "פרוייקטי הסטיק" שלי.
(Stick Ensemble, The Stick Trio, Oxygene 8,
Electrik Consort, והופעות הסולו שלי).

איירין: בפורום Stickwire ויכוח לוהט לגבי לופים. כאחד מוצרי הלופים הטובים בעולם, מה יש לך להגיד בעד ונגד השימוש בלופים?

גיליירמו סידס: באמת? קשה לי לדמיין על מה אפשר להתווכח. אני חושב שאם אתם יוצרים מוסיקה מהלב, זה מספיק. בכל מקרה, אנשים אמרו דברי שבח כשהם ראו את ההופעות של Pink Floyd , וחזיר התעופף מעל לראשיהם. אז עכשיו, בבקשה תרשו למוסיקאי פשוט לנגן עם מכונה המבצעת לופים.

מוסיקאים צריכים להתאמן בנגינה. מאזינים צריכים להתאמן בהאזנה. יש לי דרישות מהמאזינים. ישנה נטייה חולנית למתוח ביקורת על נגנים. המאזינים צריכים ללמוד איך להאזין.

איירין: אני יודעת שתשובתך לשאלה "מיהו נגן הסטיק הטוב בעולם?" היא "זה שמנגן מהלב", אבל תן לי לנסח את זה אחרת, מיהם נגני הסטיק שהמוסיקה שלהם הצליחה לחדור אל תוך ליבך?

גיליירמו סידס: המתחילים. הם באמת מנגנים מהלב, והם האהובים עלי ביותר. אני אוהב ללכת להופעות שרק מתחילים מנגנים בהן. זה גדול! הם מתרגשים, והם מנסים לנגן את מה שהם התאמנו עליו במשך שעות בחדר, ואחרי ההופעות הם ממש מאושרים! אתה אומר "הי, זאת היתה הופעה נחמדה" והם אומרים "אוה, זאת לא הייתה...". אבל הם שמחים מבפנים. אני אוהב את האנשים האלה. במשך הזמן, אנחנו מאבדים את "התמימות של המוסיקאי".

איירין: מלבד הופעות, הקלטות, והשתתפות בפרוייקטים מוסיקליים שונים, אתה מנהל את מרכז הסטיק, וכותב עבור כתבי העת "Guitarra Actual" ו – "Bajista" איך אתה מצליח לעשות את כל זה בבת אחת?

גיליירמו סידס: אני לא מצליח. אני כל הזמן מלא באדרנלין, וכשאני בא הביתה לאחר חזרה, אני מוצא אימייל מהעורך, שאומר "אנחנו צריכים את המאמר למחר בבוקר", ואני צריך לכתוב את המאמר בשעות הבאות! אני אוהב את זה. אני לא עיתונאי, אבל אני מניח שזה אותו האדרנלין שקיים במשרדים או בהוצאות לאור של כתבי עת. ההתנסות בכתיבה עבור כתב עת מוסיקלי נותנת לי מבט חדש על מוסיקאים אחרים. זה כיף לראיין אנשים שעושים דברים אחרים, בחלק אחר של העולם. זו דרך של תקשורת (לא, זה נשמע אקדמי מדי, עדיף שאגיד "זה חלון ריגול אחר מעשיהם של אנשים אחרים"!!)

מרכז הסטיק התחיל כהמשך ל - "מרכז הסטיקיסטים" בארגנטינה, אבל עכשיו הוא נעשה לא רק אגודה ספרדית, אלא מרכז מידע אירופי. אנחנו מקבלים הרבה אימיילים מארצות אירופיות שונות, ואני גאה להגיד שמרכז הסטיק הוא "מרכז אמנותי" בעולמם של הסטיקיסטים. אני מרגיש שהכלי עצמו זכה למספיק יחסי ציבור, והגיע הזמן לקדם את המנגנים בו. יש אגודות אחרות הפועלות באירופה: בגרמניה, בהולנד, בצרפת.

איירין: בעבר, אירגנת בספרד מספר סמינרים לנגני סטיק. מה קרה איתם? האם נגני הסטיק יכולים לקוות לסמינר נוסף בספרד בעתיד?

גיליירמו סידס: מחנה הסטיק היה דרך חדשה להיפגש, מעט פחות "רצינית", באיזור כפרי, עם בריכת שחייה, מגורים בחיק הטבע, נגינה בבארים מקומיים, והרבה מידע עבור הנגנים, והוא התקיים בזמן הפסטיבל העירוני, כך שהיו לנו עוד מסיבות שם. המפגש הזה היה חלק מהתכנית לעודד סטיקיסטים לבוא לספרד, ולקדם את הסטיק בקרב קהילת המוסיקאים. זה ממש עבד, והרבה מוסיקאים בספרד יודעים על המפגשים של "האנשים שמנגנים בכלי מוזר"!. אני חושב שעשיתי את זה כי כשגרתי בארגנטינה, ככה דמיינתי שסמינר סטיק צריך להיות. אולי נארגן בקרוב מחנה סטיק חדש. זה תלוי במידת העניין שאנשים יגלו.

שיוער סטיק בסמינר בספרד

איירין: ועכשיו, מספר שאלות מהקוראים של.

ולדימיר, ירושלים, ישראל: יהיה מעניין לדעת על מה ביססת את הבחירה שלך בכלי והאם ניגנת בכלי אחר לפני הסטיק?

גיליירמו סידס: מעולם לא בחרתי בסטיק, ואני חייב להגיד שזה היה ההפך. איך יכולתי לבחור בכלי שמעולם לא ראיתי? כשהתחלתי לנגן בסטיק בארגנטינה, השימוש באינטרנט עוד לא היה נפוץ כמו היום. לא ידעתי מי היה הממציא, ולא היו לי ספרים וחומרי לימוד. למדתי בעצמי, ומצאתי את התוים ואת האקורדים. יום אחד, חבר שלי הראה לי חוברת של "Guitar Player" שהייתה בה פרסומת של Stick Enterprises . הוא אמר "הי, זה הכלי שאתה מנגן בו?". ברגע ההוא, נודע לי מי הוא הממציא! זה קרה שנה לפני שרכשתי את ה הסטיק הראשון שלי. בשנה שאחר-כך, שלחתי את האלבום הראשון שלי לאמט, והוא שלח לי מכתב (מכתב אמיתי, בדואר אויר!). זו הייתה תקופה נחמדה. כיום הכל מאוד מהיר, דרך האינטרנט.

כעבור הרבה שנים, ייסדתי את מרכז הסטיקיסטים בארגנטינה, ואז המוסיקאים יכלו לקבל מידע בדרך הרבה יותר קלה. כשעברתי לספרד, התחלתי שוב, עם מרכז הסטיק. שני הארגונים הפכו את הסטיק לפופולרי בארגנטינה, ואחר כך בספרד, עם תמיכתם של אמט ונגנים מקומיים. אני עדיין ממשיך להתכתב עם אמט צ'פמן. אני מכיר אמט "אחר" באמצעות המכתבים שלו. אדם מעניין, עם רעיונות יצירתיים לגבי כל דבר.

סרגיי, סנט פטרבורג, רוסיה: האם יש סיבה מיוחדת לכך שאתה מנגן בסטיק העשוי מפוליקרבונט?

גיליירמו סידס: כי זה היה הכלי הראשון שמצאתי. אני עובד כיום כנציג של סטיק אנטרפרייזס, וייבאנו הרבה סטיקים מודרניים לארגנטינה ולספרד, אבל אני עדיין מנגן על הראשון שלי. אני פשוט לא יכול לעזוב אותו :)

גאלינה וולקובה, מוסקבה, רוסיה: האם ספגת ביקורת ממוסיקאים קלאסיים בגלל האינטרפרטציה הייצרית שלך לבאך, והאם אתה מתכוון לבצע יצירות של מלחינים קלאסיים נוספים?

גיליירמו סידס: כשהקלטתי את המחווה שלי לבאך עם הסטיק, אחד החששות שלי היה מהתגובה של הקהילה הקלאסית. להפתעתי, יש להם "ראש פתוח", והרבה מוסיקאים קלאסיים שהשמעתי להם את העבודה שלי חשבו שהיא "מוחצנת", ואני מניח שהם נהנו לשמוע את "המוסיקה שלהם" מנוגנת על ידי "השכן שלהם".

אני לא מתכנן להקליט עוד מוסיקה קלאסית. הדיסק של באך היה רק מחווה, ברגע מסויים בחיי.

אנג'לה, מוסקבה, רוסיה: מה הרושם שלך מההקלטות עם איירין אורלאנסקי וקיריל מלאכוב?

גיליירמו סידס: איירין היא נגנית גדולה, והיא יודעת איך ללמוד מהר. אהבתי את הלחנים שלה מהפעם הראשונה שהאזנתי להם, והתחלנו לעבוד מאוד מהר. לקיריל יש קול מיוחד, שניהם נגנים טובים והיה קל למצוא דרך משותפת להקליט שירים. זו הייתה חוויה דרך האינטרנט, וזה היה הרבה יותר קל משדמיינו. איירין נתנה לנו את הלחנים שלה וחשבנו על דרכים שונות לעבוד איתם. התוצאה היא אלבום טוב.

סלבה אקימוב, יוז'נו-סחלינסק, רוסיה: אני יודע שהשתתפת בהקלטת אלבומה של איירין אורלאנסקי. האם חשבת אי פעם להזמין אותה להשתתף בפרוייקט שלך?

גיליירמו סידס: אנחנו מדברים תמיד על הקלטות חדשות ודברים לעשות! אני מקווה שנמצא מקומות אחרים לנגן בהם ביחד, בנוסף לדיסקים. בפעם הבאה זה עשוי להיות בהופעות חיות, מי יודע.

רויטל מרקוס, תל אביב, ישראל: לאחרונה התחלתי לשיר, ולמרות שאני לא נגנית סטיק, הפרק "מה שעלינו לנגן" מהספר שלך ממש עודד אותי ונתן לי השראה כזמרת. איפה אני יכולה לקנות את הספר כולו והאם הוא תורגם לאנגלית?

גיליירמו סידס: הספר שלי ישן שינה עמוקה בארון שלי. אני שמח שאהבת את הפרק. הוא עוסק במהות המוסיקה בתוך האני הפנימי שלנו, ואיך "מורה" יכול לעזור למוסיקאי בתחילת דרכו. אני צריך להעיר שוב את הספר ולסיים אותו.

איירין: ושאלת הסיום המסורתית שלי. האם אתה מתכנן לבוא להופיע בישראל או ברוסיה יום אחד?

גיליירמו סידס: כמובן שאני רוצה, זה תלוי באמרגנים וברמת העניין במוסיקה חדשה.

איירין: האם יש משהו נוסף שאתה רוצה לאמר לקוראים שלי לפני שנסיים?

גיליירמו סידס: אין לי מלים. פשוט האזינו למוסיקה המעופפת באויר.

איירין: אני מודה לך על זה שהיית איתנו היום ואנו מקווים להיפגש איתך שוב בקרוב!

El Mundo Interior De Los Planetas MP3

The Bach Tribute BWV 1043 MP3

Guillermo Cides - Live (video)

www.stickcenter.com/StickProjects/Electrik_Consort

www.stickcenter.com/Cides

www.stickcenter.com

לדף "אומן אורח" הכודם

טריי גאן כנראה לא צריך שיציגו אותו, אבל רק במקרה שיש מישהו שלא יודע – טריי גאן הוא גיטריסט הוואר, הבאסיסט והסטיקיסט של
Quodia, TU, KTU, Robert Fripp Quintet,
The Trey Gunn Band, King Crimson.

היום, אני עומדת לדבר עם טריי על הפרוייקט החדשני שלו, Quodia, בו הוא שותף עם ג'ו מנדלסון ועל היצירה המוסיקלית-ויזואלית-ספרותית הנפלאה שלהם, עמוקת המחשבה ומעוררת הפנטזיות, The Arrow .

איירין: תוכניתכם "The Arrow" משלבת מוסיקה עם מרכיבים של תיאטרון, אנימציה, תאורה, וידאו... למי שייך הרעיון לפרוייקט כל כך יצירתי?

טריי גאן: זה תמיד היה נוכח בעולם היצירתי שלי. כשג'ו מנדלסון ואני התחלנו לעבוד יחד על שילוב של מרכיבים חזותיים עם מוסיקה וטקסט, זה הפך לפרוייקט הנוכחי.

Quodia: Joe Mendelson, Trey Gunn

איירין: דרך התוכנית, הוכחת שאתה כותב מוכשר. האם אנחנו יכולים לצפות ממך ליצירה ספרותית לחלוטין יום אחד? לספר?

טריי גאן: כן. אנחנו מתכננים לעשות ספר של "The Arrow". ויש לי גם סידרה של סיפורי ילדים. על ילד באפריקה.

איירין: התוכנית שלך היא יצירה ספרותית לא פחות ממוסיקלית, איך אתם פותרים את בעיית מחסום השפה כשאתם מופיעים בארצות שאינן דוברות אנגלית?

טריי גאן: שאלות מעולות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה (יהירה, אני מודע לכך) שהאנגלית ידועה די טוב ברוב האזורים שננגן בהם. אנחנו מסבירים את זה לאמרגנים ומקווים שהקהל יבין אותנו באמצעות האנגלית. יחד עם זאת, הופענו באיטליה, שבה כמה אנשים שדיברתי איתם לא הבינו את האנגלית והם בכל זאת התרשמו מאוד.

אסטרטגיה אחת שאנחנו משתמשים בה היא שילוב של שפות נוספות אל תוך המרכיב הטקסטואלי של המופע. המרכיב הזה מופיע כשיש לנו מלים כתובות על מסך הוידיאו. לדוגמא, יש חלק שבו המלה "אור" מופיעה בראש המסך בספרדית, וכשהיא נעה במורד המסך היא הופכת לרוסית, אח"כ לאנגלית ואח"כ לעברית. אנחנו עדיין עושים נסיונות עם המרכיב הזה, והוא יתפתח הלאה בעתיד.

Quodia: The Arrow

ואסטרטגיה נוספת שאנחנו משתמשים בה היא שחלק מהטקסט המושמע, מושמע בשפה המקומית. זה התחיל עם חלק אחד מהמופע, שהוקרא על ידי חברה שלנו, רגינה ספקטר. היא מקריאה אחד מהסיפורים שלנו (באנגלית) ואנחנו מקרינים צילום של השפתיים היפות שלה על מסך הוידיאו. מכיוון שהיא רוסיה והיינו בדרכנו לרוסיה, ביקשנו ממנה לעשות גירסה נוספת ברוסית. ואחרי שעזבנו את רוסיה נסענו לספרד, אז ביקשתי מחברה נוספת (שגם לה יש שפתיים מאוד יפות!) לעשות גירסה ספרדית.

בדרך זו יכולנו לעשות חלק מהמופע בשפה המקומית, וכך לתת לחלק מהקהל דלת נוספת אל תוך ההופעה, במידה והם אינם שולטים באנגלית.

התוצאות היו מעורבות. בספרד זה עבד מצויין. ברוסיה היו הרבה מחלוקות. סביר שתוכלי להבין משהו מזה. ג'ו ואני מבינים את זה באופן חלקי בלבד. אבל כנראה שזה מסתכם במספר דברים:1. השפה הרוסית היא שפה מאוד מיוחדת והרוסים מאוד רגישים לזה. זו שפה מאוד יקרה לליבם. אז התרגום הפך לעניין ענק – האם זה תורגם כהלכה? (אני מבין את זה). 2. חלק מהאנשים הרגישו שזה משפיל להניח שרוסים לא יבינו אנגלית והתייחסו לזה כאל עלבון.(אני מבין את זה אבל אני לא מסכים). 3. חלק מהאנשים הרגישו שזה הוציא אותם מהריכוז כשלפתע השתנתה השפה באמצע המופע. אפילו אם זה היה בחזרה לשפת האם שלהם. (אני מבין את זה)

אנחנו צריכים לחקור יותר את כל זה, אבל באופן כללי אנחנו מגלים שלכל מדינה צריך להתייחס על פי דרכה, עם השפה שלה. זו משימה כבירה, מכיוון שבכדי לעשות את זה כמו שצריך, אנחנו צריכים להקליט אודיו חדש לכל שפה וגם לערוך מחדש את קטעי הוידיאו.

איירין: בתוכניתך, יצרת דימויים חזקים מאוד. אני זוכרת שאחרי ששמעתי את התכנית, ראיתי בחלומי אישה כהת-גבות עם רעלה לבנה, על גב סוס. איך אתה מצליח למצוא מלים כה מדוייקות שמציתות כל כך טוב את דמיון המאזינים שלך ומהיכן מגיעה פנטזיה פרועה כל כך?

טריי גאן: מבפנים. זהו הסוד האמיתי ליצירת אמנות בעלת עוצמה.

איירין: קראתי שפיתחת שיטה חדשה להפעלת וידיאו ישירות מהבמה, אתה יכול לספר לנו קצת על זה?

טריי גאן: זה עדיין בשלב הנסיוני. כרגע הוידיאו מושלם כקטע וידיאו ענקי אחד. וג'ו ואני מבצעים את המוסיקה והטקסט יחד איתו.

איירין: באת עם הופעות לרוסיה שלוש פעמים – בהתחלה עם King Crimson, אחר כך עם TU (טריי גאן/ פאט מאסטלוטו), ולבסוף עם Quodia. איזה מהמופעים התקבל הכי טוב על ידי הקהל הרוסי?

טריי גאן: הם שונים זה מזה. לכל שלושת הפרוייקטים היו מאפייני מופע שונים לחלוטין. TU היה מאולתר לחלוטין במועדון, King Crimson היה באולם תיאטרון גדול עם חומר מולחן ברובו, ו-Quodia היה סיפור.

רוסים הם ביקורתיים מאוד בכל הקשור לאמנות, ואני אוהב את זה. אני חושב שתרבות האמנות הרוסית היא הטובה ביותר על פני כדור הארץ.

איירין: איך היה להופיע עם אינה ז'לאניה וFarlanders- במוסקבה?

טריי גאן: אני אוהב את החברה האלה. אני מקווה להופיע איתם שוב, כי Farlanders עברו כמה שינוים מופיעים עכשיו ברחבי אירופה. עשינו יחד עוד הופעה במרץ האחרון, בפסטיבל The Golden Masque Theater . שם הכירו לי את פאבל רומינוב, יוצר הסרטים, שביקש ממני לעזור לכתוב מוסיקה לסרט הבא שלו.

איירין: מהם הרשמים שלך מרוסיה, ומהעם הרוסי?

טריי גאן: אני אוהב את רוסיה. זה מקום מטורף, אבל התרבות שם נהדרת. יש שם כל כך הרבה יחס לאמנות. זה עניין רציני מאוד לאמן, להאמין בחזון כלשהו וללכת איתו. וגם הספרות היא בראש הסולם – נבוקוב ובולגקוב מפילים אותי.

איירין: האם אתה מתכוון להופיע ברוסיה שוב, והאם תבוא להופיע בישראל יום אחד?

טריי גאן: אני אהיה ברוסיה בתחילת נובמבר לנגן עם KTU (קימו, סמולי, ופאט מאסטלוטו).

אני מקווה לחזור לרוסיה כמה שרק אפשר, כי כמה מהחברים הכי טובים שיש לי בעולם גרים שם.

כן, אני אשמח מאוד לבוא לישראל. הייתי שם רק פעם אחת. עם פריפ ב – 1987. אמא שלי נוסעת לשם הרבה, בשביל המחקר שלה על השכלת נשים. אז, אולי יצא לי להצטרף אליה פעם. איירין: תודה רבה לך על זמנך ובהצלחה!

(Quodia - The Arrow (video

(KTU - Optikus (video

www.quodia.com

www.treygunn.com

KTU (Trey Gunn, Pat Mastelotto, Kimmo Pohjonen, Samuli Kosminen)
יופיעו בקרוב ב:

מוסקוה, רוסיה
Club B2 - 3/11/05

טאמפרה, פינלנד
Tampere Jazz Festival - 5/11/05

טאלין, אסטוניה
Rock Cafe - 7/11/05

לדף "אומן אורח" הכודם