|
CD Reviewאיירין אורלאנסקי - "Live The Music"(כתב: ג'ון אדמונדס)
מה היה קורה אם טוני לוין ובשיה היו נפגשים בשעת לילה מאוחרת בתל אביב או במוסקבה?
או אילו סטינג היה לוקח את קרוליין לוול לחגיגה של מקצבים סוערים ומסחררים?
או אם דון שיף וקייט בוש היו נמלטים אל שעת חצות מודאלית, או אילו רוברט פריפ היה לוקח את לינדה קושמה ללילה קסום?
אם הייתם אי פעם חובבי רוק מתקדם ואוהדי פופ, אולי יש לכם רעיונות מעניינים איך מפגש לוהט היה עשוי להראות. העניין מסתבך (כמובן) מכיוון שהרגישויות הפראיות והמגוונות שלכם לא נענות בקלות על ידי להבה אחת בלבד. אם אתם בחורים אמריקאים חמי דם, אולי אתם מדמיינים מפגש קסום עם, בואו נאמר, כל הגבירות הנאוות המוזכרות לעיל. איזו חגיגה, איזו תערובת עמוקה ומורכבת של יצרים, קסם ומחשבה. או שפשוט תקשיבו לדיסק חדש, "Live The Music", ותבלו 53 דקות ו - 53 שניות מערפלות חושים עם איירין אורלאנסקי: אישה אחת, קול אחד, צ'פמן סטיק אחד, קבוצת מלווים קטנה אך איכותית, ותריסר קטעים המוגשים טריים כמו סופגניות מהמאפייה. הכל כל כך מתוק, שאפילו לא יהיה אכפת לכם לוותר על נשיקת לילה טוב בסוף הסיפור. טוב, אז כן יהיה אכפת לכם. אבל אתם תחיו עם זה, כי זה פשוט מתכון מושלם. לאורלאנסקי יש את כישרון הנגינה המדוייק וההגייה העדינה והאוורירית של קושמה, הסופרן המכשף של בוש וריבוי הכשרונות המבריק של לאוול. נגינת הסטיק שלה היא בוגרת ביותר עבור מישהי שמנגנת פחות משנתיים. עם פוליקרבונט בן 20 שנה, גוון הצליל שלה הוא צ'פמני קלאסי, והיא כבר שולטת בנגינת הגליסאנדו העמוקה של לוין. הקשיבו ל –"The Child Of Music" ול- Miss You" ואתם עשויים לתהות האם גיליירמו סידס אינו נגן הסטיק האורח היחיד באלבום הזה. טוב, אז התוצאה אינה ממש מתאימה למדף הרוק המתקדם בחנות התקליטים. במקום זה, אורלאנסקי ריכזה אנרגיה זמינה לכולם אל תוך חגיגה של פופ קוסמופוליטי שיעורר עניין בישראל, כברוסיה, כבבריטניה, כבארצות הברית. רוצים לנסוע למקומות נוספים? היא תיקח אתכם לשם. למעשה, האלבום הוקלט ברובו דרך האינטרנט בשלוש מדינות: ישראל, רוסיה וספרד.אף רצועה אינה מייצגת את הדיסק כולו. קטעים נעים בין בלדות נעימות ומרגיעות למקצבי מוסיקת עולם מגוונים וסוחפים, עם שפע של מטעמים לאורך כל הדרך. המוסיקה של "אלה יה אומה", מנגינת הבס ועד התופים האלקטרוניים, היא בת-דודה מדהימה של "Perfect Love ... Went Wrong" של סטינג. רק שבמקום ראפ בצרפתית, אנו זוכים בדואט דו-לשוני של אורלאנסקי עם עצמה. השורות החופפות של השירה התימנית בשיר עם יהודי זה מתחלפות עם המלים האנגליות שלה, המושרות בהגייה אנגלית מרתקת ומפתה. המסר כאן, הוא חי בהתאמה: "הו, אני מבקשת ממך שאהבתי ואני לעולם לא ניפרד/ כי בלעדיו ממריא העצב אל שמי לבי". "Dance With The Music Of Your Heart" הוא עוד שילוב פיקנטי של דיאלוג דו-לשוני עם להט אירופי מוכר (דמיינו את "Big Time" של פיטר גבריאל בשילוב עם הפריטה המלהיבה של פריפ ובילו מראשית שנות ה-80). שוב, ההגייה האנגלית נותנת את הטעם לתבשיל. הקטע האינסטרומנטלי "Meditation" ללא ספק מציג את הפריכות הפעמונית והצלילות של סטיק 10 המיתרים של אורלאנסקי, שזכתה בו במכירה פומבית באיביי לפני שנה וחצי בלבד. זוהי עדות לכל הסטיקים, חדשים וישנים, ובעיקר ישנים (אורלאנסקי מציינת שסידס מנגן אך ורק על פוליקרבונטים, גילוי שיגרום צניעות לסנובים שבינינו, המעדיפים עץ בלבד). "The Child Of Music" הוא הדבר הקרוב ביותר לשיר נושא שאנו מקבלים, ובשבילי הוא שווה את מחירו של הדיסק כולו. אורלאנסקי יוצאת כאן לדייט כפול עם סידס (אמביינט סטיק) והמפיק קיריל מלאכוב (קולות ותיכנותים) בהמנון מרטיט ושופע לשיקום ולתקווה. המלים לוקחות אותנו מיאוש אל אופטימיות חסרת גבולות, והתיזמור העדין של הרצועה מדגיש את ההפקה המושלמת שלה (מומלץ להקשיב באזניות). השילוב של הבריטון העדין של מלאכוב עם הקול הרך של אורלאנסקי הוא ללא רבב, וביחד עם הפעימה המרחפת של המוסיקה הוא יכול לגרום למאזינים רגישים לרקוד בחדריהם בדמעות של אושר. בעוד שהרעם המודאלי המידבק הוא בעל ברק קטיפתי של ג'אז-פופ-דאנס בריטי מסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, יש בו גם הפתעה ארגנטינאית: הסחרורים המהפנטים של סידס מקשטים ומקניטים את הקולות המעודנים של אורלאנסקי ומלאכוב כמו היו גלימת ערב יוקרתית. אך בשבילינו, נגני הסטיק, הריגוש האמיתי הוא צלילי הבס של אורלאנסקי, המרטיטים את מעי המאזין ובועטים באחוריו. בכדי לחוש בהם בשלמותם, צריך להקשיב להם דרך הסאבוופר של ג'יפ הדוהר במהירות 120 קמ"ש. אם היו אומרים לי שלוין עצמו ניגן ברצועה הזו, לא הייתי מתקשה להאמין בכך. "Miss You" הוא טוני ובשיה יוצאים העירה. כאן מכפילה עצמה אורלאנסקי במקהלה עשירה של געגועים, כשברקע היא שוב מנגנת בסיגנון קינג קרימזון של שנות השמונים. כשהשעה קרבה לסיומה, המנגינה הקליטה ביותר היא "Mystery", תצוגה איטית וקופצנית של הקול המיוחד של אורלאנסקי ושל נגינת הסטיק שלה. הרצועות האחרונות הן העיבוד שלה לקטע "Deep Within My Soul" של דון שיף, וחזרה על קטע קודם "Stay". בקטע של שיף, נגינתה של אורלאנסקי נעורה לחיים במעברים רחוקים מלאי דיסטורשן, ובארפג'ואים מבריקים, הנתמכים שוב על ידי התכנותים המושקעים וקול הקטיפתי של מלאכוב. כשהם שרים "Forty-four years I drive the winds of change" שני הקולות ממריאים יחדיו כמו נשרים אוהבים, ואז מבצעים נחיתה מושלמת בזרועותיו הרכות של "Stay " (גירסה 2). ברצועת סיום זו (לפני רמיקס בונוס של "Dance"), אורלאנסקי משאירה את הסטיק לסידס, היוצר נוף מוסיקלי דומע בסגנון פריפ, ומניח מקצב בס כמעט טנטרי זהיר והדרגתי כנשיקת לילה טוב עשויה כהלכה. ובכן, גבירותי ורבותי, עשו מקלחת ארוכה, ליבשו את מיטב בגדי הערב שלכם, ואיספו את המספר הלוהט הזה בשעה שמונה בדיוק. קחו עמכם את אוזניכם והשתמשו בהן בתבונה. והאם ציינתי שהדייט הזה הוא זול? בעבור 17 דולרים (כולל משלוח) הדיסק הארוז באלגנטיות הזה יגיע בדיוק אל דלתיכם כל הדרך מישראל. הדיסק ממתין לכם ב – www.musicbrothersrecords.com/irene ג'ון johnedmonds.net תרגום לעברית: חן גרשוני |